נמני נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתביעה כספית לתשלום סך 1,500,000 ₪, וכן לתשלום "פיצויים בגין כאב וסבל אובדן הנאות החיים ועוגמת נפש".

התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1- בנק הפועלים בע"מ, סניף הכיכר בתל אביב (להלן: "הבנק"), כנגד הנתבע 2, שעבד כמנהל מחלקת השקעות בבנק בזמנים הרלוונטיים לתביעה ועד ליום 1.10.98, וכנגד הנתבע 3, חמו של הנתבע 2, שהינו בעל חשבון בבנק.

2.כתב התביעה המקורי, הוגש ביום 14.6.07 בבית המשפט המחוזי בנצרת, ת"א 643/07, על סך 5,767,000 ₪. בד בבד הגיש התובע בקשה לפטור מתשלום אגרה.

בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת התובע לפטור מתשלום אגרה, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן ובו הועמד סכום התביעה ע"ס 1,500,000 ₪.

בעקבות כך, הוגשה בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית (בש"א 631/08); וביום 14.4.08 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד. צרפתי) שהורה על העברת הדיון לבית המשפט השלום, מחמת היעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

3.בבסיס התביעה עומדת טענת התובע, לפיה, הוא מסר לנתבע 2 שני שיקים, האחד ביום 4.6.1998 ע"ס 180,000 ₪ והשני ביום 18.8.1998 ע"ס 265,000 ₪, על מנת שהנתבע 2 ישקיע אותם בבורסה לניירות ערך, בהסתמך על מצג שהציג בפניו באשר למקצועיותו בתחום ההשקעות.

לאחר שכל כספיו ירדו לטמיון, עותר התובע להשבת סכום השקים בסך כולל של 445,000 ₪ בצירוף הצמדה למדד ניירות ערך, מכוח הוראות סעיפים 51 ו- 55 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח – 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין"), המתייחסים למתן תרופה להחזרת מעוכב, והחזרת גזלה.

4.ביום 22.3.11 הודיעו התובע והנתבע 3 על הסדר פשרה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 3. להסדר זה ניתן תוקף של פסק דין.

משכך, נותרה התביעה כנגד הבנק והנתבע 2.

רקע עובדתי והליכים קודמים:

5.ביום 4.6.1998 מסר התובע לנתבע 2 שיק על סך 180,000 ₪ (מס' שיק 650022 משוך על בנק המזרחי, סניף 023, חשבון מס' 647221 ע"ש יעקב גרינבוים), וביום 18.8.1998 מסר לו שיק נוסף, על סך 265,000 ₪ (מס' שיק 7556, משוך על בנק דיסקונט, סניף 92, מס' חשבון 057665, ע"ש יעקב גרינבוים), על מנת שישקיעם, עבורו, בשוק לניירות ערך ויפיק רווחים.

6.לימים, כפי שיפורט להלן בהמשך, נתברר לתובע כי כספיו ירדו לטמיון בעקבות השקעות מסוכנות שביצע הנתבע 2.

7.ביום 27.12.04 הגיש התובע כנגד הבנק והנתבע 2 תביעה בבית המשפט המחוזי בתל – אביב, ה"פ 1668/04, במסגרתה עתר לחייב אותם למסור לו מידע ומסמכים בנוגע לשני השקים הנ"ל (להלן: "המרצת הפתיחה", נספח י' לתביעה).

ביום 12.9.05 ניתנה החלטה בהמרצת הפתיחה (כב' השופטת ד. פלפל), המחייב את הנתבע 2 למסור לתובע מידע אודות כספיו (נספח יא' לתביעה).

ביום 16.2.06 נדחתה המרצת הפתיחה מחמת אי התייצבות התובע לדיון שנקבע במעמד הצדדים, ולאחר שב"כ התובע הצהיר כי הוא בא על סיפוקו עת קיבל את המידע הנחוץ לו אודות כספי התובע, והתובע אף חויב בתשלום הוצאות הנתבעים בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ, (ראו החלטתה הנ"ל של כב' השופטת פלפל).

8.ביום 4.2.2007 הגיש התובע תביעה נוספת כנגד הבנק, בת"א 1630/07, ע"ס 1,561,257 ₪ לבית המשפט השלום בתל-אביב שעניינה השקים נשוא התביעה דנן. לאחר שבקשתו של התובע לפטור מאגרה נדחתה והאגרה לא שולמה על ידו, נמחקה התביעה.

9.לאחר מתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה, התייצב הנתבע 2 במשרדי ב"כ התובע ואישר בתצהיר מיום 21.6.06, כי אכן קיבל מהתובע כספים להשקעה בבורסה לניירות ערך והפקידם בחשבונות שונים, כדלקמן:

"בתקופה הרלוונטית שימשתי כמנהל מחלקת השקעות בסניף הכיכר של המשיב... המבקש הביא לי כספים על מנת שאשקיע אותם בשוק ניירות ערך היות ולא יכול היה לפעול בחשבון על שמו. נעתרתי לכך מתוך כוונה למלא את רצונו ולקדם את עסקי הבנק. הכספים הופקדו בחשבונות המשיב 1 (הבנק – ס"י) לפי הוראותיי. מספרי החשבונות בהם הופקדו הכספים לפי הוראותיי כאמור לא זכורים לי. אציין כי לא זכור לי כי באיזשהו שלב יידעתי את המבקש על פרטי החשבונות האמורים בהם הופקדו הכספים. כספי המבקש הושקעו בשוק ניירות ערך ולפי מיטב זכרוני חלקם העיקרי ירד לטמיון תוך זמן קצר". (נספח יב' לתביעה).

ההליך הפלילי כנגד התובע (ת.פ. 2189/03):